השאלה שעלתה לכל מי שמכיר אותי, ובעיקר לתלמידיי ממרכז הארץ הייתה מדוע החלטתי לקחת את הגיטרה הקלאסית, הגיטרות החשמליות ובעצם את כל הסטודיו לגיטרה למגדל ולבסוף לשאר ישוב שבצפון הארץ?
אחרי שהסברתי להם מדוע, כולם כבר אמרו את אותו הדבר- "כל הכבוד לך על האומץ ובאמת מצפה לך מסע נפלא, הייתי עושה בדיוק את אותו הדבר אם הייתי במקומך".
 
את השנה הראשונה שלנו בצפון החלטנו לנסות במגדל. מי שביקר בצימרים בצפון, או סתם אוהב לטייל בצפון, כבר בטוח מכיר היכן ממוקמת המושבה מגדל, אבל למי שלא יודע, מגדל ממוקמת מעט צפונית לטבריה, באזור הכנרת ועמק הירדן. קיבוצים אולי טיפה יותר מוכרים בסביבה הם: קיבוץ גינוסר, חוקוק ליבנים ובדרום הכנרת קיבוצים כמו קיבוץ כנרת, דגניה א ודגניה ב, אפיקים ועוד.

ההחלטה לעבור למושבה מגדל הייתה לאחר שאני ובת זוגי המדהימה, דווקא בשיא תקופת הקורונה, בתחילת 2020, טיילנו המון בכל צ'אנס שהיה לנו ופשוט התאהבנו באזור סובב כנרת.
ממש בכל הזדמנות- בין סגר לסגר, ובכל רגע שהתאפשר להוריד רגל מהגז בעבודה, פשוט לקחנו גיטרה (לפעמים קלאסית, לפעמים חשמלית ולפעמים אקוסטית) ויצאנו למסע מרתק בצפון הארץ היפה שלנו.
עד שהמחשבה הבלתי נמנעת התגבשה והפכה לאט להחלטה - מדוע פשוט לא לקחת את עצמנו ולעבור לפה? הרי במרכז צפוף, פקקים ופה פשוט גן עדן של טבע פראי ורוגע טהור.