כתבה מתוך עיתון "בבית"- קיבוץ עמיר, גליל עליון.

השבוע ציינו 8 חודשים אל תוך המלחמה,

אל תוך מציאות חדשה וקשה שנכפתה עלינו.

ככל שעובר הזמן, כולנו נאלצים למצוא את המקומות שעושים לנו טוב וטיפה נחת.

יש שיגידו מקומות שאנחנו בורחים אליהם ויש שיגידו מקומות שעוזרים לנו למצוא קצת שלוות נפש בתוך הטירוף המתמשך.

אני מוצא את זה בגיטרה, במוזיקה.

אל קיבוץ עמיר הגעתי רגע לפני המלחמה.

מה שלא ידעתי זה שכמה חודשים לאחר מכן אני אמצא את עצמי שוב על מדים,

הפעם בשביל להגן על הבית, תרתי משמע. 

בעקבות המציאות המוזרה אותה אני חי פה בקיבוץ בשנה האחרונה- חצי איש צבא חצי מורה לגיטרה,

פנה אלי העיתונאי המקומי, איציק ברתנא, כדי לראיין אותי ולשמוע מקרוב על ההתמודדויות והאתגרים.  

התרגשתי מאוד מהפנייה שלו ושמחתי לקחת חלק

בכתבה הזו ולספר את הסיפור שלי.

את החווית שלי מאז תחילת המלחמה, ועוד כאלו שסביר שעוד יהיו.

חוויות שאני ועוד מאות אלפי חיילי המילואים פה בישראל עוברים מידי יום יום. 

אז תודה לאיציק ברתנא מעיתון "בבית" שהרים את הכפפה ואפשר לי לספר את הדרך הארוכה שעברתי והדרך שעוד צפויה.

מאחל לכולנו חג שבועות שקט

ותפילה לשובם בשלום של החטופים וכוחות הביטחון, אמן.

עשה לכם חשק ללמוד גיטרה? רוצים להתייעץ איתי?

שלחו לי וואטסאפ :)